Any use of this material requires the explicit written consent of the author.

Figure 1: Simplified schematic Tunnel diagram

תרשים סכימטי מפושט של מנהרות

Suggested Structure of Tunnel-Buster Bomb

מבנה מוצע של פצצה מכסחת-מנהרות

מאת שמעון ינוביץ

By Shimon D. Yanowitz

נכתב: Created: 14-Jan-09

1. למרות שמדובר בפצצות, המטרה כאן היא לחסוך בחיי אדם

הפצצות במקרה זה – לא נועדו לכסח אנשים. להיפך !

הן נועדו לכסח מנהרות, ולחסוך בחיי אדם – בשני אופנים:

הן נועדו לחסוך בחיי חיילי צה"ל, בכך שהפצצות יעשו את העבודה, במקום חיילי צה"ל – אשר יהיו צריכים להיות נוכחים בשטח כדי לבצע את העבודה, ויהיו חשופים לסכנת פגיעה מצד האויב.
הן נועדו לחסוך בחיי אדם בקרב אוכלוסיה אזרחית בלתי-מעורבת – באמצעות מנגנון פיצוץ מכוון וממוקד אשר חודר לקרקע, איננו פוגע בסביבה שמעל הקרקע – ואינו מסכן חייהם של אנשים קרובים למקום.

2. החסרונות של פצצות-אוויר קונבנציונאליות

Figure 2: Conventional bombs only create surface-craters and dissipate their energy into wide peripheral area
פצצות קונבנציונאליות יוצרות רק מכתשים משטחיים, ומשחררות את האנרגיה שלהן לאזור היקפי נרחב

פצצות קונבנציונאליות יוצרות רק מכתשים משטחיים, ומשחררות את האנרגיה שלהן לאזור היקפי נרחב.

בכך הן אינן משיגות את האפקט של פגיעה במנהרות, אך עלולות להשיג אפקט בלתי-רצוי של פגיעה (בנפש וברכוש) בבלתי-מעורבים – המצויים באזור הסובב את מקום הפיצוץ.

3. פצצות מכסחות-בונקרים

אלו פצצות שנועדו לפגוע בבונקרים, ולא במנהרות.

במלחמת לבנון השנייה – השתמשה ישראל (ללא הצלחה רבה) – בפצצות אמריקאיות מדגם – GBU-28 – אשר פותחו במלחמת המפרץ הראשונה (1991), בניסיון להשמיד בונקרים של חיזבאללה.

תוכלו להתרשם מהמבנה הצר והארוך של הפצצה הזו.

Figure 3: GBU-28 Bunker-Buster Bumb

- פצצה מכסחת-בונקרים GBU-28

4. החיסרון של פצצות-אוויר מכסחות-בונקרים

Figure 4: Conventional bunker-busters only penetrate narrowly deep, and must hit directly above the tunnel
פצצות מכסחות-בונקרים קונבנציונאליות רק חודרות באופן צר לעומק, ומוכרחות לפגוע ישירות מעל המנהרה

פצצות מכסחות-בונקרים – עושות שימוש בראש-קרבי בעל שני שלבים (או יותר) – Tandem-Warhead (ראו גם כאן).

השלב הראשון הוא – חודרן-קינטי – Kinetic Energy Penetrator אשר עשוי מפלדה קשה וכבדה במיוחד (למשל – פלדת אוראניום-מדולל) חלול כצינור, אשר מסוגל לחדור לעומק – לתוך מעטפת בונקר העשויה מבטון-מזוין (משוריין).

השלב השני – עשוי ממטען-מעוצב – Shaped-Charge אשר מכוון את גל-הנפץ שלו לאלומה אנכית, צרה מאד (בקוטר של הצינור החודר) – ולהמשיך משם להבקיע את השיריון של הבונקר – באמצעות גל-הנפץ הצר והמרוכז – המכוון כלפי מטה, אל פנים הבונקר.

השלב השני הזה מתוכנן בדרך כלל, להתפוצץ לאחר השהייה מסוימת, מרגע פגיעת השלב הראשון.

פצצות מכסחות-בונקרים קונבנציונאליות רק חודרות לעומק, ומוכרחות לפגוע ישירות מעל המנהרה.

אם הן פוגעות במדויק, הן יכולות להסב נזק עצום בחלל המנהרה, ולמוטט אותה, אולם אם הן מפספסות – לא יגרם נזק למנהרה.

תוכלו לצפות שלהלן, המתאר פגיעה של פצצה מכסחת-בונקרים - בדיר (בונקר למטוסים).

שימו לב שהפצצה חייבת לפגוע אנכית, כלומר - בזווית ישרה - בבונקר.

כל סטיה בזווית - מקטינה את יכולתה של הפצצה לחדור.

שימו לב עוד, שהפצצה לא השמידה את הבונקר, אלא רק את מה שהיה בתוכו. ולא רק זאת – אם הבונקר היה מוגן בשכבות נוספות, או מחולק לתאים מבודדים בקירות חסינים – הוא היה נפגע רק בתא שלתוכו היתה הפצצה חודרת, ואילו שאר התאים – לא היו נפגעים כלל ! ולאחר ניקוי ושיפוץ – הבונקר יכול לשוב ולתפקד !

זהו חיסרון עצום של הפצצה הזו, מה שמאפשר למתכננים ליצור מבנים שמנצלים את החיסרון הזה לשם בניית בונקרים חסינים בפני הפצצה.

1. פצצות מכסחות-בונקרים גרעיניות

עקב כל אלה – פותחו בארה"ב ובריה"מ לשעבר, גם פצצות מכסחות-בונקרים גרעיניות, כדי ליצור אפקט רעידת-אדמה – Earth Quake Bomb מלאכותית, שיכולה להשמיד בונקרים גם ללא פגיעה מדויקת בהם, וגם אם הם מוגנים בשכבות הגנה רבות. אלא שמסיבות מובנות – הן אינן יכולות לשמש במלחמות קונבנציונאליות.

אפילו בניסויים – יש להן חסרון עצום, היות שלא ניתן להבטיח שהפיצוץ הגרעיני לא יגרום לענן של נפולת רדיואקטיבית להתרומם מעלה לאוויר, ולזהם אזור נרחב בהרבה מאשר אזור המטרה בלבד.

2. הפצצה מכסחת-המנהרות המוצעת כאן

הפצצה המוצעת כאן – משתמשת במבנה-שרשרת – Tandem-Warhead.

השלב הראשון עושה שימוש בחודרן-קינטי – Kinetic Energy Penetrator צינורי, ובמטען מעוצב - Shaped-Charge – כדי ליצור תחילה מכתש עמוק.

השלב השני עושה שימוש במטען מעוצב – Shaped-Charge – ומחולל גלי-הלם צידיים ליצירת אפקט רעידת אדמה – Earth Quake Bomb – שדי בו כדי למוטט מנהרות מרובות, בסמוך לאזור הפגיעה.

Figure 5: 1^st stage of Tunnel-Buster-Bomb uses a Tube-Kinetic-Penetrator and a Shaped-Charge to Create Deep and Wide Crater
השלב הראשון של פצצה מכסחת-המנהרות משתמש בחודרן-קינטי-צינורי ובמטען-מעוצב כדי ליצור מכתש עמוק ורחב

Figure 6: 2^nd stage of Tunnel-Buster Bomb uses Shaped-Charge to create sideways shock-waves
השלב השני של פצצה מכסחת-מנהרות משתמש במטען-מעוצב כדי ליצור גלי-הלם צידיים

3. מבנה סכימטי של הפצצה המוצעת

Figure 7: Suggested structure of Tandem Tunnel-Buster Bomb employing up to four Tandem units for increased effect

המבנה המוצע של פצצת-שרשרת מכסחת-מנהרות המשתמשת בעד-ארבע חוליות שרשרת להגדלת האפקט

למבנה של הפצצה צורפו גם שני קיטים של מערכות הנחייה מרחוק:

קיט קדמי של מערכת הנחייה באמצעות לייזר – GBU , כגון – Paveway-III,

וגם קיט אחורי של מערכת הנחיה מרחוק – JDAM.

אפשר לפרק את אחד הקיטים, או את שניהם – אם ההפצצה מדויקת מספיק – ואז אין צורך במערכות הנחייה מרחוק.